ראיית חשבון משמעה ניתוח ובקרה של דוחות כספיים. חשבונאות עוסקת בתכנון פיננסי, בניתוח מידע כלכלי ובמדידות כמותיות. המקצוע דורש היכרות רחבה עם שוק ההון, חוקי החשבונאות ושיטות המיסוי הנהוגות בארץ. כיום ענף החשבונאות מתפרש גם לתחומי ייעוץ כגון ייעוץ במערכות מחשוב, ייעוץ עסקי וכדומה.
לימודי חשבונאות לתואר ראשון נחשבים יוקרתיים ומבוקשים. מטרת הלימודים היא להכשיר רואי חשבון שיפקחו על הפעילות הכלכלית בחברות שונות וישתלבו במשרות בכירות בענפי החשבונאות והכספים.
מה לומדים בתואר ראשון בחשבונאות?
חוג החשבונאות משתייך למדעי החברה, ומשלב בין כלכלה, מנהל עסקים, מתמטיקה וסטטיסטיקה. כל אלו מקנים את המסגרת הלוגיסטית ומתווים את דרך החשיבה הכלכלית הרצויה לארגון. הלימודים כוללים קורסים עיוניים בתחומים שונים כגון מתמטיקה, מחשבים, סטטיסטיקה, כלכלה, מימון, שיווק, תמחור, ניתוח דוחות כספיים, חשבונאות, תקינה בינלאומית, ביקורת דוחות כספיים, מסים ועוד.
מה אפשר לעשות עם תואר ראשון בחשבונאות?
בוגרי לימודי תואר ראשון בחשבונאות יוכלו להשתלב במגוון רחב מאוד של משרות מפתח בחברות השונות, כגון סמנכ"לי כספים, חשבים, יועצי השקעות, מנהלי כספים, מבקרים פנימיים או חיצוניים, יועצים כלכליים, יועצי מס וכדומה. כמו כן, מוסמכים רבים בראיית חשבון עובדים כרואי חשבון עצמאיים.
קבלה ללימודים
תנאי הקבלה ללימודי חשבונאות הם בדרך כלל גבוהים למדי ומשתנים משנה לשנה. תנאי הקבלה לאוניברסיטאות קשים יותר מתנאי הקבלה למכללות והם כוללים שקלול ממוצע הבגרות וציון פסיכומטרי. במקרים מסוימים ניתן להתקבל על סמך ציון של קורס מכינה אקדמית. רוב המכללות דורשות אף הן ציון פסיכומטרי בנוסף לתעודת הבגרות.
לאן הכי קשה להתקבל?
הכי קשה להתקבל לאוניברסיטת תל אביב או לאוניברסיטת בן גוריון, שם נדרש ממוצע בגרויות גבוה מאוד (מעל 100) משולב עם ציון פסיכומטרי גבוה מ-620. ישנה גם אופציה להתקבל עם תעודת בגרות ללא חשיבות לציונים, אך במקרה זה ציון הפסיכומטרי צריך לנוע בין 690 ל-730, תלוי במוסד.
גם המכללות המובילות דורשות ציון פסיכומטרי בנוסף לממוצע הבגרויות, אך נמוך יותר. מכללות אחרות לא דורשות כלל ציון פסיכומטרי, למשל מכללת שערי משפט המסתפקת בתעודת בגרות בציון משוקלל של 90 ומעלה עם ציון בגרות במתמטיקה ואנגלית ברמה של 4 יח"ל בממוצע 70 ומעלה וציון מינימלי של 85 במבחן אמי"ר.
מסלולי לימודים
ניתן לשלב חשבונאות במסלול דו חוגי עם חוגים כמו מנהל עסקים, כלכלה, משפטים ועוד. תוכניות הלימוד בתחום החשבונאות אורכות כארבע שנים (כולל שנת ההשלמה) ואפשריות בחלק מהמוסדות גם במסלול חד חוגי.
משך הלימודים והיקפם
לימודי החשבונאות קשים ולא מתאימים לכל אחד. תואר ראשון בחשבונאות דורש השקעה מרובה, והבחינות ארוכות ומייגעות. המסלול אותו יעבור מי שבחר ללמוד חשבונאות לתואר ראשון כולל שלוש שנים של לימודי חשבונאות ועוד שנת השלמה בלימודי חשבונאות, שמכינה את הסטודנטים לבחינות הלשכה. כאמור, לאחר סיום הלימודים, יעבדו רוב הסטודנטים בחברות שונות לתקופת הסטאז', שבה יתמחו בתחום שבחרו, ויעבדו שם כשנתיים בביקורת דוחות כספיים או בתחומים נלווים.
בחינות ההסמכה
עם סיום לימודי החשבונאות לתואר ראשון, נדרשים הבוגרים לעמוד בבחינות ההסמכה של מועצת רואי החשבון. בחינות ההסמכה מתקיימות פעמיים בשנה והן נחשבות לבחינות קשות במיוחד, ורבים לא עוברים אותה (אחוזי המעבר בשנת 2018 עמדו על 41% בלבד!). ניתן לגשת לבחינות ההסמכה של מועצת רואי החשבון באופן עצמאי.
שנת השלמה
כדי להיות רואה חשבון יש לעבור בהצלחה (או לקבל פטור) מ – 15 בחינות, ולסיים תקופת התמחות. התואר מזכה את התלמידים בעשרה פטורים, בעוד ששנת ההשלמה (שנה ד') מזכה בשלושה פטורים נוספים מבחינות המועצה. הסטודנטים שבוחרים להמשיך לשנת השלמה בחשבונאות ועוברים את הבחינות הפנימיות במסגרתה, נאלצים לעבור שתי בחינות בלבד מבחינות הלשכה כדי לקבל את הרישיון המקצועי – הבחינות בפיננסית מתקדמת (סופיות ב') ובביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות (סופיות ב').
לשנת ההשלמה חסרונות רבים: ראשית, מחירה עשוי להגיע לכ-20,000 שקלים. שנית, הבחינות הפנימיות שבה אינן בהכרח קלות יותר מהבחינות החיצוניות, וסטודנטים שנכשלו בבחינות הפנימיות אינם יכולים לגשת לבחינות המועצה באותה שנה, ועליהם לחזור עליה שנית. שלישית, פעמים רבות עובר זמן רב בין סיום שנת ההשלמה לבין בחינות המועצה, והסטודנטים נאלצים לחזור שוב על החומר.
שנת ההשלמה באוניברסיטאות אינה הכרחית, ויש לה אלטרנטיבות: הסטודנט יכול ללמוד לבחינה באופן עצמאי, וישנן גם קורסים ייעודיים המוצעים בשוק שמכינים לשתי הבחינות הסופיות באופן ממוקד, מהיר יותר וזול יותר. אך חשוב לדעת כי סטטיסטית, אחוזי המעבר של בוגרי שנת השלמה בחשבונאות בבחינות המועצה הסופיות הם גבוהים יותר.
התמחות
ניתן להתמחות במשרדי רואי חשבון פרטיים או במשרדי ממשלה כגון מס הכנסה ומשרד האוצר. ההתמחות היא עבודה בתשלום, והשכר בה נע מכ-4,500 ₪ בשנה הראשונה לכ-6,000 ₪ לקראת סוף ההתמחות. חשוב לציין כי בשונה מתלמידי משפטים, יכולים סטודנטים לראיית חשבון להתחיל את תקופת ההתמחות שלהם עוד במהלך לימודיהם ואינם חייבים לחכות לסיום התואר.
יש לציין כי בוגרים שלא עוברים את מבחני ההסמכה ואת תקופת ההתמחות יכולים לעבוד בחברה מובילה בתחומי ניהול ופיננסים מבלי לקבל רישיון רואה חשבון.
מכיוון שבוגרי תואר ראשון בחשבונאות תופסים עמדות מפתח בארגונים פרטיים וציבוריים, רבים מהם ממשיכים לתואר שני בחשבונאות או ללימודים בתחומים המשיקים למקצוע, כגון תואר שני במנהל עסקים, תואר ראשון או שני במשפטים, ועוד.
מה מספרים הסטודנטים?
איפה הכי כדאי ללמוד? יתרונות האוניברסיטאות הם כמובן שכר הלימוד הנמוך יותר, והיוקרה של תואר אוניברסיטאי. התואר באוניברסיטאות מתאים במיוחד למי שלא בטוח שהוא רוצה דווקא לעשות התמחות בחשבונאות, אלא אולי להמשיך לתארים מתקדמים, להישאר באקדמיה, או ללכת למוסדות פיננסיים, משרד האוצר, בנק ישראל וכו' – שבהם יש יתרון ברור לבוגרי האוניברסיטאות. גורם חשוב נוסף המשפיע על הבחירה הוא אחוז העוברים את בחינות הלשכה – ב-2018 עמדה אוניברסיטת בן גוריון בראש הרשימה (79% מבוגריה עברו את הבחינה), ואחריה האוניברסיטה העברית (65%) ואוניברסיטת תל אביב (64%).
היתרונות של המכללות הפרטיות כוללים מערכת שעות נוחה יותר המאפשרת עבודה תוך כדי הלימודים ותואר יחסית קל יותר (מנהל עסקים) להבדיל מהאוניברסיטאות שדורשות תואר בנוסף לחשבונאות (מסלול דו-חוגי). כמו כן, היחס לו זוכים הסטודנטים במכללה לעומת אלו שלומדים באוניברסיטאות נחשב לנעים וטוב הרבה יותר. עם זאת, עלות התואר גבוהה פי כמה וכמה מעלותו במוסדות הציבוריים.
בבחירת התמחות יש מספר דברים שיש לקחת בחשבון. ראשית, חשוב להתחיל לחפש מוקדם. המרוץ להתמחות, בעיקר במשרדים הגדולים והנחשקים, מתחיל כבר במהלך השנה הראשונה של התואר, ואסור להתעורר מאוחר מדי אחרת כל ההתמחויות הנחשקות יהיו תפוסות. שנית, גם היום יש למשרדים הגדולים העדפה ברורה לגבי המוסדות האקדמיים שמתוכם הם בוחרים מתמחים, עם דגש על אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית והמכללה למנהל.
