תחום הרפואה משלב מקצועיות, ידע, חשיבה, מחקר, עמידה במצבי לחץ ואתגרים ועם זאת אנושיות, סבלנות, אמפתיה ואהבת אדם. ישנם התמחויות ספציפיות רבות בעולם הרפואה, שיכולות להתאים לאנשים בעלי נטיות מגוונות, כגון רפואה כירורגית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, אורטופדיה של כף היד וכן הלאה. בנוסף ישנה הבחנה לפי תחומים חברתיים – רפואה צבאית, רפואת חירום, רפואה משפטית, רפואה תעשייתית, רפואת בית חולים וכו'.
מה לומדים בתואר דוקטור לרפואה?
לימודי רפואה אורכים שבע שנים. שלוש שנים פרה-קליניות בהן רוכש הסטודנט ידע בסיסי בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה, פסיכולוגיה והיסטוריה של הרפואה, וכן רוכש ידע באנטומיה, סוגי מחלות וכן על תרופות ושימושיהן. לאחר מכן, שלוש שנים קליניות בהן רוכש הסטודנט ידע מעשי במחלקות בית החולים, נפגש עם חולים ונחשף באופן ישיר לשגרת יומו של הרופא. השנה השביעית היא שנת התמחות ("סטאז'") ובה עובר הסטודנט בין המחלקות השונות על תקן "רופא מתלמד", ובסופה של השנה בוחר תחום התמחות.
בתום שבע השנים מקבל הסטודנט תואר MD – דוקטור לרפואה. לאחר מכן עליו לבחור תחום התמחות, והתמקצעות בו אורכת כחמש שנים ובסופן יוגדר "רופא מומחה". רבים מהרופאים בוחרים לבצע "התמחות על" (לרוב בחו"ל), שאורכת 2-3 שנים נוספות, כדי להעמיק את הידע שלהם בתחום ספציפי .
בסך הכל הדרך להפוך לרופא מומחה נמשכת כחמש עשרה שנים. יתרה מזאת, חשוב להדגיש כי רכישת הידע לא נגמרת לעולם. מחובתו של רופא להתעדכן כל העת בחידושים הרפואיים, לקרוא מאמרים בספרות המדעית ולהתשתתף בכנסים מקצועיים.
איפה לומדים?
ישנן כיום בישראל חמש אוניברסיטאות שבהן ניתן ללמוד רפואה – האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון והפקולטה לרפואה בצפת.
בכל שלוש האוניברסיטאות וכן בטכניון קיימת תוכנית שש שנתית ללימודי רפואה (השנה השביעית היא סטאז'). באוניברסיטת תל אביב ובפקולטה לרפואה בצפת קיימות תוכניות ארבע-שנתיות, המיועדות למי שסיים תואר ראשון במקצוע מדעי (ביולוגיה לדוגמא) ועל כן ניתן לקצר את שנותיו הפרא-קליניות (בצפת קיימת גם תוכנית תלת-שנתית לסטודנטים ישראלים שלמדו שלוש שנות לימודי רפואה בחו״לֹ). הטכניון עובד בימים אלו על מעבר לתוכנית הארבע שנתית בלבד והשינוי עתיד לקרות בשנים הקרובות.
רבים מהמועמדים שאינם מתקבלים ללימודי רפואה בארץ בוחרים ללמוד בחו"ל, שם תנאי הקבלה נמוכים יותר. חלק גדול מהסטודנטים הישראלים בחו"ל לומדים בעיר בבודפשט שבהונגריה. ישנם בתי ספר נוספים לרפואה המקבלים סטודנטים ישראלים באיטליה, פולין, אוקראינה ועוד, אשר בחלקם הלימודים מתקיימים באנגלית. חשוב לדעת כי חלק ניכר מהרופאים בישראל הם בוגרי מוסדות זרים.
קבלה ללימודים
לימודי רפואה ידועים לשמצה בתנאי הקבלה הקשים שהם מציבים, אולי הקשים ביותר מבין כל תחומי הלימודים האקדמיים בארץ. הסיבה לכך נעוצה בביקוש הגדול ללימודי רפואה ובהצע הנמוך יחסית של מקומות בהן ניתן ללמוד רפואה בארץ. בכל האוניברסיטאות תידרשו לציוני בגרות ופסיכומטרי מאוד-מאוד-מאוד (אמרנו כבר מאוד?) גבוהים. תקופת הנסיונות להתקבל ללימודים קשה ומייגעת, רוב הסטודנטים משפרים שוב ושוב את מבחני הבגרויות ועושים מספר מבחני פסיכומטרי כדי לעמוד בדרישות הקבלה.
אחרי שהשיגו את הציונים המיוחלים עליהם לעמוד גם במבחנים נוספים, תחת הכותרת מבחן מו"ר (מי ששמע בעבר על מבחן המרק"ם – מבחן מרק"ם מיועד למועמדים המעוניינים ללמוד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים). מבחן מו"ר (אשר נערך בדומה לפסיכומטרי ע"י המרכז הארצי לבחינות והערכה) מורכב משלושה חלקים: שאלון ביוגרפי – שבו המועמד נדרש לכתוב על נקודות בחייו; שאלון שיפוט והחלטה – בו המועמד נדרש למצוא טיעונים בעד ונגד סיטואציה מסויימת ולקבוע באיזו דרך היה פועל אילו היה עומד בה; וכן מרכז הערכה בו עובר המועמד בין תחנות שונות שבהן מתרחשות סימולציות מול שחקנים ונבדקת תגובתו למצבים שונים.
לעומתם, באוניברסיטת בן גוריון עובדים עדיין בשיטת הראיונות. החל משנת 2013 התחילו להשתמש במבחן ממוחשב הקודם לראיון. מבחן ממוחשב זה אינו מנפה אלא עתיד להשתקלל עם ציונו של המועמד בראיון הראשון ובכך לקבוע האם יעבור לשלב הראיון השני. לראיון הראשון מזומנים למעלה מ1000 מועמדים ורק כ-300 מהם עוברים לראיון השני. בתום הראיון השני נופלת ההחלטה בנוגע לקבלת המועמד. כ-90 מועמדים יקבלו אור ירוק לתחילת הלימודים.
סך הכל בכל שנה מתמיינים לרפואה בארץ כ-1200 מועמדים (שהשיגו ציוני בגרות ופסיכומטרי מספיק טובים) ורק כ-400 מהם בסופו של דבר מתקבלים ללימודים באחת האוניברסיטאות בארץ.
אז לאן הכי קשה להתקבל?
כפי שכבר הבנו, לא קל להתקבל לרפואה בשום מקום.
כדי לעבור לשלב הראיונות באוניברסיטה העברית נדרש ציון של כ-750 בפסיכומטרי וממוצע בגרויות של 111. בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב נדרשים פסיכומטרי בסביבות 740 וממוצע בגרויות 110. אוניברסיטת בן גוריון בנגב "מסתפקת" ב-730 בפסיכומטרי ו-109 בבגרויות.
מבחינת מבחני האישיות, ישנו מבחן אחד עבור הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב כך שההצלחה בו אינה תלויה באוניברסיטה בה ירצה המועמד ללמוד.
מה מספרים הסטודנטים?
נקודה חשובה שיש לקחת בחשבון בבואכם לבחור לימודי רפואה היא כמובן משך הלימודים (כ-15 שנים). בשונה מלימודים גבוהים אחרים בהם לאחר 5-3 שנים ניתן להתחיל לעבוד ולהתפרנס מהמקצוע שרכשת, כרופא תתחיל להתפרנס רק לאחר שבע שנים, כאשר תהפוך למתמחה. למרבה הצער, כיום במדינת ישראל רופא מתמחה מרוויח מעט מאוד ביחס לעבודה הקשה ועל כן לא ניתן להתייחס למקצוע זה כרווחי עד לסיום תקופת ההתמחות (שאורכת בין 5 ל-8 שנים).
בנוסף, תקופת ההתמחות קשה מאוד מבחינה פיזית וכוללת עבודה בלילות ובשבתות, לעיתים כ-24 שעות רצופות. הדבר עלול להקשות על קיום אורח חיים משפחתי נורמטיבי, בייחוד עבור הורים. יש להיות מודעים לקשיים אלו בטרם מחליטים ללמוד רפואה.
חשוב לדעת כי הלימודים בשלוש השנים הראשונות ברובם עיוניים ורק החל מהשנה הרביעית הופכים למעשיים יותר. הלימודים בשנים הראשונות נמשכים חמישה ימים בשבוע, מהבוקר ועד אחר הצהריים. עם זאת, ניתן לשלב עבודה במהלך התואר. רבים מן הסטודנטים עובדים, במיוחד בשנים המתקדמות שבהן כמות השעות השבועיות יורדת. מעבר לכך, באוניברסיטת תל אביב למשל, ברבים מן הקורסים אין חובת נוכחות בהרצאות ולכן ניתן ללמוד מהבית, והסטודנטים יכולים לגלות גמישות גדולה יותר ולעבוד כבר בשנים הראשונות. לעומת זאת, באוניברסיטה העברית יש חובת נוכחות במרבית הקורסים.
לסיכום, מספרים הסטודנטים וכן מי שסיים את לימודי הרפואה כי ההשקעה והקושי שבמקצוע מתגמדים לעומת השליחות והעזרה שהרופא מעניק למטופליו. הסיפוק, כך הם אומרים, מהצלת חייו של אדם שווה כל קושי בדרך.
