לימודי הנדסת בניין, או "הנדסה אזרחית", מכשירים את הסטודנטים בתכנון ובנייה של מבנים ומערכות לצרכי הציבור והתעשייה. על כתפיו של המנהדס מוטלת אחריות גדולה לדאוג שכל המערכות השונות שמרכיבות את המבנים תעבודנה כראוי ובהתאמה. עבודת המהנדס דורשת יצירתיות ומחשבה ביישום הרעיונות האומנותיים של האדריכלים ומעצבי הפנים יחד עם מחויבות להקפיד על פי התקנים וחוקי הבנייה במדינת ישראל.
אף על פי שהנדסת מבנים היא אחד המקצועות העתיקים ביותר בהנדסה, היא עוברת בשנים האחרונות שינויים מהותיים הנובעים מהתפתחותם של חומרי בניין חדשים, התפתחות ביכולת המחשוב, ומהצרכים המודרניים של מבנים, כגון עמידות בפני רעידות אדמה ופעולות חבלה.
מה לומדים בתואר ראשון בהנדסת בניין?
לימודי תואר ראשון בהנדסת בניין מכשירים את הבוגר לתכנן מבנים כגון מבני מגורים, גורדי שחקים, מבני תעשיה, מגדלים וגשרים, תוך התחשבות בחוזק תשתית המבנה ומטרותיו. הלימודים מתבססים על מדעי ההנדסה על כל מרכיביהם, וכוללים הקניית ידע במתמטיקה ובפיזיקה. בין השאר לומדים הסטודנטים מכניקה, תורת הזרימה, חומרים, מחשוב ובקרה, גרפיקה הנדסית וסטטיסטיקה. היות שהנדסת בניין דורשת שילוב של מערכות רבות ושונות, היא דורשת ידע בתחומים שונים שלא בהכרח נוגעים לתכנון עצמו, כגון הנדסת אנוש, כלכלה הנדסית ויזמית וניהול משאבי אנוש.
בלימודי הנדסת בניין ניתן להתמחות בשני מסלולים עיקריים: תכנון מבנים או ניהול פרויקטים. העובדה שבחירת ההתמחות נעשית כבר בלימודי התואר הראשון מקנה יתרון מסוים על פני מקצועות אחרים, שבהם ההתמחות נעשית רק אחרי הלימודים או בלימודי תואר שני.
בשנה הרביעית ללימודים הסטודנט משלים עבודת גמר. העבודה יכולה להיות פרויקט מעשי במשרד מהנדסים פעיל, פרויקט מחקרי בהנחיית המחלקה או פרויקט באוניברסיטה בהנחיית מהנדסים. בכל אחת מהדרכים הפרויקט מקנה נסיון מסוים שתורם לקליטה של הסטודנט בשוק העבודה עם סיום לימודיו.
מה אפשר לעשות עם תואר ראשון בהנדסת בניין?
עם סיום הלימודים, נרשם בוגר לימודי הנדסת בניין בפנקס המהנדסים והאדריכלים בישראל. רק מהנדס רשום רשאי לעבוד בתכנון מבנים או בניהול בנייה במדינת ישראל, אולם הוא עדיין לא נחשב "מורשה חתימה". חתימת מהנדס היא אישור לתכנית בנייה שכוללת התחייבות לעמידות הבניין לחמישים שנה. משמעות הדבר היא שהמהנדס הצעיר יכול לעבוד בתכנון אך זקוק למהנדס בכיר, מורשה חתימה, שיאשר את תכנוניו. ניתן לגשת לבחינות לקבלת רישיון חתימה אחרי שנתיים מסיום הלימודים. עם זאת, רוב המהנדסים בישראל לא מתקשים למצוא עבודה גם ללא רשיון חתימה, מפני שבאפשרותם לעבוד במשרדים שבראשם עומד מורשה חתימה שחתום על התוכניות. אופי העבודה הוא מאוד דינמי ומתבסס על עבודת צוות, ולכן מרבית המשרדים שוכרים סטודנטים מיד לאחר סיום הלימודים, בשל תרומתם לדיון ולעבודת הצוות.
תחום נוסף שאפשר להשתלב בו הוא פיקוח הנדסי על פרויקטים של בניה, שיכול להיעשות מטעם גופים שונים, כגון מכון התקנים, או מטעם היזם עצמו. ניתן כמובן להמשיך ללימודי תואר שני, בהם אפשר להתמחות במגוון נושאים, כגון מיגון, בנייה ירוקה, שימור, חומרי בנייה מתקדמים ועוד.
איפה לומדים?
לימודים במסלול ארבע שנתי שבסופו מקבלים תואר בוגר במדעים (B.sc) אפשרי רק באוניברסיטת בן גוריון ובטכניון. מסלול הלימודים בטכניון נקרא הנדסה אזרחית וסביבתית. לימודים אלו מקנים בשנתיים הראשונות בסיס רחב בתחום שנקרא הנדסה אזרחית (שהיא הבסיס להנדסות אחרות כגון הנדסת תחבורה הנדסת גשרים, גיאודזיה) ובהמשך מתבקשים הסטודנטים לבחור במסלולים הכולים מסלול להנדסת מבנים, מסלול לניהול ובנייה, מסלול להנדסת תחבורה ומסלול להנדסת מים. לעומת זאת הלימודים בבן גוריון ממוקדים יותר מראש בתחום הבניין ומקנים ידע רב יותר בנושאים הרלוונטיים לתכנון מבנים.
בנוסף, באוניברסיטת אריאל, במכללת ספיר ובמכללת סמי שמעון אפשר ללמוד לתואר בוגר במדעי ההנדסה (B.tech). גם תואר זה נותן הכשרה לעבודה כמהנדס, וההבדל בינו לבין תואר B.sc רלוונטי בעיקר ללימודי המשך לתואר שני, כאשר מי שלא למד בבן-גוריון או בטכניון נדרש לעשות השלמות.
בנוסף, מכללת רופין, שנקר, ובבית הספר להנדסאים של הטכניון, מוצע גם מסלול לימודים לתואר הנדסאי. משך הלימודים הוא שנתיים בלבד, אך גם אפשרויות התעסוקה לבעלי תואר הנדסאי מצומצמות יותר, שכן בניגוד למהנדס, הנדסאי מוגבל רק לתכנון מבנים מסוימים בעלי מגבלות גובה והיקפים.
קבלה ללימודים
באוניברסיטאות הקבלה מתבססת על ציון סכם המורכב מציוני בגרות ופסיכומטרי, כאשר המשקל העיקרי ניתן לחלק הכמותי של פסיכומטרי (שם נדרש ציון של 130 לפחות), וכמו כן ישנה עדיפות לבעלי בגרות ברמת 5 יחידות במתמטיקה ובפיסיקה. תלמידים אשר לא למדו מתמטיקה ופיסיקה בהיקף 5 יחידות יאלצו להשלים או לקחת קורסי מכינה.
למכללות ניתן להתקבל עם תעודת בגרות מלאה וציון פסיכומטרי של 560 ומעלה לערך.
ללימודי הנדסאות אין צורך בציון פסיכומטרי וניתן להתקבל על סמך תעודת בגרות מלאה, ולעתים אף חלקית.
משך הלימודים והיקפם
כאמור, משך הלימודים לתואר מהנדס הוא ארבע שנים. לימודי הנדסת בניין הם אינטנסיביים מאוד. רוב הקורסים מתבססים על עבודה רבה דרך פרויקטים ולמידה עצמית, וההשקעה הדרושה היא בהתאם. שילוב הלימודים עם עבודה הוא בגדר האפשרי אך דורש תמרון וסידור לוחות זמנים בצורה מדויקת ככל האפשר. אחת הבעיות בתמרון שכזה נובעת מהקושי להעריך במדויק כמה זמן יידרש לסיום פרויקט, כאשר לפעמים אפשר להשקיע ימים במציאת פתרון לבעיה הנדסית כלשהי ולפעמים היא נפתרת תוך דקות.
בשנה הרביעית קיימות אופציות השתלבות של סטודנטים בשוק העבודה, במיוחד לאלה שבוחרים לעשות את פרויקט הגמר במשרד חיצוני.
מה מספרים הסטודנטים?
לימודים הנדסת בניין הם לא קלים, אך מאוד מעניינים, בלתי צפויים ומספקים. סטודנט להנדסת בניין ייתקל במהלך התואר בלא מעט קשיים ואתגרים שמצריכים מציאת פתרונות יצירתיים, ולכן הלימודים דורשים הרבה כוח רצון ומוטיבציה. עם זאת יש גם תחושת סיפוק גדולה מאוד בסיום כל פרויקט ובעיקר כאשר ההשקעה הרבה מגיעה לידי מימוש כאשר בונים את הבניין שתכננת.
