השאר פרטים

מתעניינים בלימודים ב- HighQ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

נציגנו עומדים לרשותכם
לשאלות ולפרטים נוספים:

info@high-q.co.il

1-800-80-80-80

שעות פעילות:
א'-ה': 9:00-21:00 | ו': 9:00-13:00

רפואה

מה זה בעצם?

רפואה היא מקצוע העוסק באבחון מצבי חולי ומתן טיפול לאנשים הלוקים בהם. בנוסף הרפואה עוסקת במניעת תחלואה ובמאמץ לשפר את מצב בריאותו של האדם. הרפואה מתבססת על הישגים מחקריים בתחומים מדעי הטבע, החברה, והרוח ומתקדמת במקביל להם. עם השנים התפתחה הרפואה וכיום מתחלקת לענפים רבים וספציפיים – רפואה פנימית, רפואת ילדים, אורטופדיה של כף היד וכן הלאה. בנוסף ישנה הבחנה לפי תחומים חברתיים – רפואה צבאית, רפואת חירום, רפואה משפטית, רפואה תעשייתית, רפואת בית חולים וכו'.

עם השנים התפתחה הרפואה עד מאוד, ועוד הזרוע נטויה. מידי שנה מתפרסמים אלפי מחקרים חדשים, תרופות מתקדמות יוצאות לשוק ומכשור רפואי משוכלל הופך נגיש לכלל האוכלוסייה. העלייה החדה בתוחלת החיים שחלה לאורך השנים האחרונות נובעת בין היתר מהישגיה של הרפואה.

תחום הרפואה משלב מקצועיות, ידע, חשיבה, מחקר, עמידה במצבי לחץ ואתגרים ועם זאת אנושיות רבה, סבלנות, אמפתיה ואהבת אדם.

מה לומדים בתואר דוקטור לרפואה?

לימודי רפואה אורכים 7 שנים. 3 שנים פרא-קליניות בהן רוכש הסטודנט ידע בסיסי בתחומי הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה, הפסיכולוגיה, היסטוריה של הרפואה וכן רוכש ידע עיוני בתחום האנטומיה, לומד על מחלות רבות וכן על תרופות ושימושיהם. לאחר מכן, 3 שנים קליניות בהן רוכש הסטודנט ידע מעשי במחלקות בית החולים, נפגש עם חולים ונחשף באופן ישיר לשגרת יומו של הרופא. השנה השביעית היא שנת התמחות ("סטאז'") ובה עובר הסטודנט בין המחלקות השונות על תקן "רופא מתלמד", נחשף למגוון תתי תחומים רפואיים ובסופה של השנה בוחר באחד מהם כתחום התמחותו.
בתום שבע השנים מקבל הסטודנט תואר MD – דוקטור לרפואה. לאחר מכן עליו לבחור תחום התמחות, והתמקצעות בו אורכת כ-5 שנים שבסופם יוגדר "רופא מומחה". על מנת להעמיק את הידע שלהם, רבים מהרופאים בוחרים לבצע "התמחות על" (על פי רוב תת ההתמחות נעשית בחו"ל). התמחות על אורכת 2-3 שנים נוספות .

אם נחשב את כל השנים שצוינו לעיל, הדרך להפוך לרופא מומחה נמשכת כ-15 שנה. אולם, חשוב להדגיש כי רכישת הידע והלימודים למעשה לא נגמרת לעולם. מחובתו של רופא להתעדכן כל העת בחידושים הרפואיים, בין אם ע"י קריאת מאמרים המתפרסמים בעיתונות הרפואית ובין אם ע"י השתתפות בכנסים ברחבי העולם.

איפה לומדים?

ישנן כיום בישראל חמש אוניברסיטאות שבהן ניתן ללמוד רפואה – האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון והפקולטה לרפואה בצפת בה ניתן ללמוד נכון להיום בתוכנית הארבע שנתית בלבד.

בכל שלוש האוניברסיטאות וכן בטכניון קיימת תוכנית שש שנתית ללימודי רפואה (השנה השביעית היא סטאז'). באוניברסיטת תל אביב ובפקולטה לרפואה בצפת קיימות תוכניות ארבע-שנתיות, המיועדות למי שסיים תואר ראשון במקצוע מדעי (ביולוגיה לדוגמא) ועל כן ניתן לקצר את שנותיו הפרא-קליניות. הטכניון עובד בימים אלו על מעבר לתוכנית הארבע שנתית בלבד והשינוי עתיד לקרות בשנים הקרובות.

רבים מהמועמדים שאינם מתקבלים ללימודי רפואה בארץ בוחרים ללמוד בחו"ל, שם תנאי הקבלה נמוכים יותר. חלק גדול מהסטודנטים הישראלים בחו"ל מתרכז בבודפשט, הונגריה. ישנם בתי ספר נוספים לרפואה המקבלים סטודנטים ישראלים באיטליה, פולין, אוקראינה ועוד, אשר בחלקם הלימודים מתקיימים באנגלית. חשוב לדעת כי חלק ניכר מהרופאים בישראל הם בוגרי מוסדות זרים.

קבלה ללימודים

לימודי רפואה ידועים לשמצה בתנאי הקבלה הקשים שהם מציבים, אולי הקשים ביותר מבין כל תחומי הלימודים האקדמיים בארץ. הסיבה לכך נעוצה בביקוש הגדול מאוד שקיים ללימודי רפואה (מי מאיתנו לא הכיר לפחות כמה חברים שחולמים להיות רופאים?) ובהצע הקטן יחסית של מקומות בהן ניתן ללמוד רפואה בארץ. בכל האוניברסיטאות תידרשו לציוני בגרות ופסיכומטרי מאוד-מאוד-מאוד (אמרנו כבר מאוד?) גבוהים.

שלב השגת הציונים קשה ומייגע. רוב הסטודנטים משפרים שוב ושוב את מבחני הבגרויות ועושים מספר מבחני פסיכומטרי כדי להתקבל. אולם יש לזכור כי גם אז עדיין לא הושלם תהליך הקבלה. כל אוניברסיטה מבצעת מבחני אישיות על מנת לסנן את המועמדים ולבחור את המתאימים ביותר.

באוניברסיטה העברית, בתל אביב ובטכניון יזומן המועמד למבחן אשר נקרא מבחן מו"ר. (מי ששמע בעבר על מבחן המרק"ם – לפני כשנה התאחדו המבחנים למבחן אחד הממיין עבור שלושת המוסדות הללו). מבחן מו"ר (אשר נערך ע"י המרכז הארצי לבחינות והערכה, ממש זה שכותב את הפסיכומטרי שלנו) מורכב משלושה חלקים: שאלון ביוגרפי – בו המועמד נדרש לכתוב על נקודות בחייו, שאלון שיפוט והחלטה – בו המועמד נדרש למצוא טיעונים בעד ונגד סיטואציה מסויימת ולקבוע באיזו דרך היה פועל אילו היה עומד בה, וכן מרכז הערכה בו עובר המועמד בין תחנות שונות בהן מתרחשות סימולציות מול שחקנים ונבדקת תגובתו למצבים שונים.

לעומתם, באוניברסיטת בן גוריון עובדים עדיין בשיטת הראיונות. החל משנת 2013 התחילו להשתמש במבחן ממוחשב הקודם לראיון. מבחן ממוחשב זה אינו מנפה אלא עתיד להשתקלל עם ציונו של המועמד בראיון הראשון ובכך לקבוע האם יעבור לשלב הראיון השני. לראיון הראשון מזומנים למעלה מ1000 מועמדים ורק כ-300 מהם עוברים לראיון השני. בתום הראיון השני נופלת ההחלטה בנוגע לקבלת המועמד. כ-90 מועמדים יקבלו אור ירוק לתחילת הלימודים.

סך הכל בכל שנה מתמיינים לרפואה בארץ כ-1200 מועמדים (שהשיגו ציוני בגרות ופסיכומטרי מספיק טובים) ורק כ-400 מהם בסופו של דבר מתקבלים ללימודים באחת האוניברסיטאות בארץ.

אז לאן הכי קל להתקבל? לאן הכי קשה?

כפי שכבר הבנו, בכל מקרה לא קל להתקבל לרפואה בשום מקום.
כדי לעבור לשלב הראיונות באוניברסיטה העברית נדרש ציון של כ-750 בפסיכומטרי וממוצע בגרויות של 111. בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב נדרשים פסיכומטרי בסביבות 740 וממוצע בגרויות 110. אוניברסיטת בן גוריון בנגב "מסתפקת" ב-730 בפסיכומטרי ו-109 בבגרויות.
מבחינת מבחני האישיות, ישנו מבחן אחד עבור הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב כך שההצלחה בו אינה תלויה באוניברסיטה בה ירצה המועמד ללמוד.

מה מספרים הסטודנטים?

נקודה חשובה שיש לקחת בחשבון בבואך לבחור לימודי רפואה היא כמובן משך הלימודים (כ-15 שנים). בשונה מלימודים גבוהים אחרים בהם לאחר 5-3 שנים ניתן להתחיל לעבוד ולהתפרנס מהמקצוע שרכשת, כרופא תתחיל להתפרנס רק לאחר 7 שנים, כאשר תהפוך למתמחה. למרבה הצער, כיום במדינת ישראל רופא מתמחה מרוויח מעט ביחס לעבודה הקשה ועל כן לא ניתן להתייחס למקצוע זה כרווחי עד לסיום תקופת ההתמחות (שאורכת בין 5 ל-8 שנים).

בנוסף, תקופת ההתמחות קשה מאוד מבחינה פיזית וכללת עבודה בלילות, בשבתות ולעיתים כ-24 שעות רצופות. הדבר עלול להקשות על קיום אורח חיים משפחתי נורמטיבי, בייחוד עבור אמהות. יש להיות מודעים לקשיים אלו בטרם ההחלטה על ללימודי הרפואה.

יתר על כן, יש הקוראים למסכת הקבלה ללימודי הרפואה "תואר בפני עצמו". הקבלה היא תהליך קשה מאוד, שיעורי המתקבלים בכל מחזור נמוכים ביותר ועל כן צריך לקחת בחשבון בעת ההחלטה ללמוד רפואה כי נדרשת נחישות רבה במעבר סף הקבלה באוניברסיטאות השונות. כמובן שניתן ללמוד גם בחו"ל ורבים מן הסטודנטים אכן עושים זאת.

חשוב לדעת כי הלימודים בשלוש השנים הראשונות ברובם עיוניים ורק החל מהשנה הרביעית הופכים למעשיים יותר. הלימודים בשנים הראשונות נמשכים 5 ימים בשבוע, מהבוקר ועד אחר הצהריים. עם זאת, ניתן לשלב עבודה במהלך התואר. רבים מן הסטודנטים עובדים, במיוחד בשנים המתקדמות של הלימודים בהן כמות השעות השבועיות יורדת. מעבר לכך, באוניברסיטת תל אביב לדוגמא, רבים מן הקורסים אינם קורסי חובה ולכן ניתן ללמוד מהבית. סטודנט באוניברסיטה זו יוכל כבר מהשנים הראשונות לעבוד במהלך התואר במידה ויחליט לא להגיע לכל הקורסים וההרצאות. לעומת זאת, באוניברסיטה העברית מרבית הקורסים הם קורסי חובה ולכן הסטודנט יבלה זמן רב באוניברסיטה בלימודים פרונטאליים.

לגבי בחירת מקום הלימוד – מבחינת הרמה הארצית, האוניברסיטה העברית (בה הלימודים מתקיימים בפקולטה לרפואה בביה"ח הדסה עין כרם) הינם ברמה הגבוהה ביותר. עם זאת, האוניברסיטה בה הסטודנטים מספרים כי הם הכי נהנים היא אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

לסיכום, מספרים הסטודנטים וכן מי שסיים את לימודי הרפואה כי ההשקעה והקושי שבמקצוע מתגמדים לעומת השליחות והעזרה שהרופא מעניק למטופליו. הסיפוק, כך הם אומרים, מהצלת חייו של אדם שווה כל קושי בדרך.

אז למה כדאי ללמוד רפואה?

להיות רופא זה לא מקצוע, זו דרך חיים. מי שבוחר במקצוע צריך לעשות זאת ממניעים של אהבת אדם אמיתית ורצון לעזור לאחר. המקצוע משלב אנושיות ונתינה עם חשיבה ומחקר. מי שמחפש עבודה עם אנשים ובד בבד כזו התדרוש ממנו לחקור ולחשוב – כדאי שישקול לימודי הרפואה.

תמונה של מעטפהצור קשר