שינויים צפויים עתידיים
הרפורמה בבחינת הידע באנגלית
בסוף שנת 2019, החליטה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) לשנות את האופן שבו מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מעריכה את רמת האנגלית של המועמדים ללימודים ושל הלומדים בה. בעוד שבעבר בחינות הידע באנגלית (פסיכומטרי, אמי"ר/ם) בדקו מיומנויות קריאה בלבד, שיטת ההערכה החדשה אמורה לבדוק ארבע מיומנויות שונות:
– קריאה
– הבנת הנשמע
– כתיבה
– דיבור
בעקבות החלטה זו, המרכז הארצי לבחינות והערכה מעדכן את בחינות האנגלית שלו במספר שלבים:
שלב א' – אמירנ"ט
בשנת 2024 החליפה בחינת אמירנ"ט את בחינת אמיר"ם.
בדומה לבחינת אמיר"ם, גם אמירנ"ט היא בחינה ממוחשבת אדפטיבית (רמת הקושי של השאלות משתנה בהתאם ליכולותיו של הנבחן), וגם היא בודקת מיומנויות קריאה ואוצר מילים, וכוללת את אותן סוגי שאלות שמופיעים בבחינה הפסיכומטרית ובבחינת אמיר"ם – השלמת משפטים, ניסוח מחדש וקטעי הבנת הנקרא.
אז מה בכל זאת מבדיל בינה לבין בחינת אמיר"ם?
בקצרה – מבנה הבחינה, חלוקת הזמנים והערכת רמת הקושי של השאלות.
בהרחבה – בחינת אמירנ"ט בנויה משישה פרקים שמסודרים באופן הבא:
פרק ראשון –השלמת משפטים
פרק שני – השלמת משפטים
פרק שלישי – הבנת הנקרא
פרק רביעי – ניסוח מחדש
פרק חמישי – ניסוח מחדש
פרק שישי – השלמת משפטים
שלא כמו בבחינת אמיר”ם, שבה תוכנת המבחן העריכה את יכולת הנבחן אחרי כל שאלה שהוא פותר, בבחינת אמירנ"ט התוכנה מעריכה את רמת הנבחן לאחר כל פרק. לכל פרק מוקצה זמן נפרד, וניתן לעבור בחופשיות בין השאלות שבו. בסיומו של כל פרק תוכנת המבחן מעריכה את יכולת הנבחן, ובהתאם לכך מתאימה לו את רמת הקושי של הפרק הבא (תלמיד חזק יקבל פרק קשה יותר, ותלמיד חלש פרק קל יותר).
אורך הבחינה הוא כ-40 דקות.
שלב א' – אמירנ"ט
בשנת 2024 החליפה בחינת אמירנ"ט את בחינת אמיר"ם.
בדומה לבחינת אמיר"ם, גם אמירנ"ט היא בחינה ממוחשבת אדפטיבית (רמת הקושי של השאלות משתנה בהתאם ליכולותיו של הנבחן), וגם היא בודקת מיומנויות קריאה ואוצר מילים, וכוללת את אותן סוגי שאלות שמופיעים בבחינה הפסיכומטרית ובבחינת אמיר"ם – השלמת משפטים, ניסוח מחדש וקטעי הבנת הנקרא.
אז מה בכל זאת מבדיל בינה לבין בחינת אמיר"ם?
בקצרה – מבנה הבחינה, חלוקת הזמנים והערכת רמת הקושי של השאלות.
בהרחבה – בחינת אמירנ"ט בנויה משישה פרקים שמסודרים באופן הבא:
פרק ראשון –השלמת משפטים
פרק שני – השלמת משפטים
פרק שלישי – הבנת הנקרא
פרק רביעי – ניסוח מחדש
פרק חמישי – ניסוח מחדש
פרק שישי – השלמת משפטים
שלא כמו בבחינת אמיר”ם, שבה תוכנת המבחן העריכה את יכולת הנבחן אחרי כל שאלה שהוא פותר, בבחינת אמירנ"ט התוכנה מעריכה את רמת הנבחן לאחר כל פרק. לכל פרק מוקצה זמן נפרד, וניתן לעבור בחופשיות בין השאלות שבו. בסיומו של כל פרק תוכנת המבחן מעריכה את יכולת הנבחן, ובהתאם לכך מתאימה לו את רמת הקושי של הפרק הבא (תלמיד חזק יקבל פרק קשה יותר, ותלמיד חלש פרק קל יותר).
אורך הבחינה הוא כ-40 דקות.
שלב ב' – אמירנ"ט +
במרץ 2025 נוספו לבחינת אמירנ"ט ארבעה סוגי פרקים ניסיוניים שכוללים שאלות מסוגים חדשים, כאשר כל נבחן מקבל שניים מתוך ארבעת הפרקים. אי אפשר לבחור את סוג הפרקים הניסיוניים שיופיעו בבחינה, וייתכן שיופיעו שני פרקים מאותו סוג.
להלן סוגי השאלות החדשים:
1. Grammar in context (דקדוק בהקשר): בדומה לשאלות השלמת משפטים, גם בשאלות אלה יוצג משפט עם חלק חסר, ונצטרך לבחור את התשובה שתשלים את המשפט בצורה הנכונה ביותר. בשונה משאלות השלמת משפטים, שאלות אלה יבחנו הבנה דקדוקית של בניית משפט ולא יתמקדו באוצר מילים. ראו דוגמה כאן.
2. Word formation (יצירת מילים): בשאלות אלה יוצג משפט עם מילה חסרה. המילה החסרה תינתן בצורת הבסיס שלה, ונצטרך להטות אותה כך שתשלים את המשפט בצורה נכונה (זמנים, יחיד רבים, הוספת תחיליות/סופיות וכו'). ראו דוגמה כאן.
3. Lecture or conversation + questions (שאלות על שיחה או הרצאה): בשאלות אלה נקבל קטע שמיעה קצר שאורכו בין חצי דקה לדקה וחצי, ונצטרך לענות על שאלה או שתיים בהתאם למה ששמענו בו. ניתן יהיה לשמוע את הקטע מספר פעמים בלתי מוגבל, לעצור אותו, לחזור אחורה ולדלג קדימה. ראו דוגמה כאן.
4. Listening Continuation (שאלות השלמת קטע שמע): בשאלות אלה נקבל קטע שמע קצר שאורכו כ-20 שניות, שנקטע לקראת סיומו. עלינו לבחור את סוף המשפט המתאים ביותר מבין ארבע אפשרויות כתובות. ניתן יהיה לשמוע את הקטע מספר פעמים בלתי מוגבל, לעצור אותו, לחזור אחורה ולדלג קדימה. ראו דוגמה כאן.
נכון להיום לפרקים מהסוגים החדשים יש משקל קטן מאוד, אם בכלל, בציון הסופי: טעות בפרקים אלו אינה פוגעת בציון, אך תשובות נכונות עשויות להעלות את הציון בנקודה או בשתי נקודות. הציון המוצג בסוף הבחינה כולל את הציון שניתן על הפרקים הניסיוניים.
שלב ג' – בחינת הלאל (השמה לרמות אנגלית להשכלה הגבוהה)
שלב זה, שמועדו עדיין אינו ידוע, הוא המעבר לבחינה החדשה, ששמה בחינת ההשמה לרמות אנגלית להשכלה גבוהה (הלאל).
כניסת בחינת הלאל ככל הנראה תלווה בהוצאת פרק האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, שתכלול מאותה עת רק את תחומי החשיבה הכמותית והחשיבה המילולית.
בחינת הלאל תבדוק את יכולות הנבחנים בשלוש מיומנויות: קריאה, הבנת הנשמע וכתיבה, ובהמשך מתוכננת הוספה של חלק נוסף שיבחן גם דיבור.
מבנה הבחינה המדויק, כולל סוגי השאלות החדשים, עדיין לא פורסם באופן רשמי על ידי מאל"ו, אך כבר היום ניתן לומר כי הבחינה החדשה תהיה אדפטיבית וממוחשבת, ומושתתת על ה- CEFR(מדד אירופי להערכת שפה שנייה של נבחנים).
בבחינה יישארו כפי שהן שאלות שהופיעו באופן מסורתי בפרקי האנגלית בבחינה הפסיכומטרית ובבחינות אמי"ר ואמיר"ם, שבחנו יכולות הבנת הנקרא, וככל הנראה יופיעו בה גם שאלות שהתווספו בבחינת אמירנ"ט +. בנוסף יתווספו סוגי שאלות נוספים.
כמו כן, אמורים להתווסף סוגי שאלות נוספים (רשימה לא סופית שעשויה להשתנות) כגון:
שאלות ארגון פסקה – נקבל כמה משפטים (כ-5 משפטים), ונסדר אותם בסדר הנכון, כך שייווצר קטע ברור והגיוני.
תיאור גריין – נקבל דיאגרמת נתונים ונצטרך לכתוב פסקה קצרה (70 עד 100 מילים) שמתארת ומסבירה את המידע המופיע בו. יינתן דגש גם על התוכן (ובכלל זה אוצר המילים) וגם על הלשון (ובכלל זה איות, דקדוק, פיסוק ומבנה המשפט).
ניסוח מחדש מונחה – נתון משפט ומתחתיו משפט חלקי ומילה בודדת. יש להשלים את המשפט החלקי תוך שימוש במילה, כך שיקבל משמעות דומה למשמעות המשפט המקורי.
חיבור – כתיבת חיבור מקוצר (כ-100 מילים) עבור מטלת כתיבה כלשהי.
