השאר פרטים

מתעניינים בלימודים ב- HighQ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

נציגנו עומדים לרשותכם
לשאלות ולפרטים נוספים:

info@high-q.co.il

1-800-80-80-80

שעות פעילות:
א'-ה': 9:00-21:00 | ו': 9:00-13:00

קולנוע וטלוויזיה

מה זה בעצם?

עם פריחתה של תעשיית הטלוויזיה הישראלית המסחרית בתחילת שנות ה-90, דרך תור הזהב של הקולנוע הישראלי בעשור הראשון של שנות ה-2000, עלה גם הביקוש ללימודי קולנוע וטלוויזיה בקרב המועמדים ללימודים גבוהים. החל מלימוד מקצועות ההפקה השונים – בימוי, צילום, עריכה וסאונד – דרך לימודי תסריטאות, וכלה בלימוד תיאוריה, מחקר והוראת הקולנוע, כ- 15 מוסדות לימוד – אוניברסיטאות, מכללות ובתי ספר לאומנות – מציעים כיום מסלולי לימוד שונים במגוון מקצועות הקולנוע והטלוויזיה.

מה לומדים בתואר הראשון?

לימודי קולנוע וטלוויזיה כוללים בתוכם מגוון של עולמות תוכן שונים התלויים בין השאר במוסד ובמסלול הלימודים הספציפי בהם תבחרו ללמוד. בהכללה, קיימים שני מסלולי לימוד מרכזיים – מסלול לימודים תיאורטי ומסלול לימודים מעשי.

במסגרת לימודי הקולנוע התיאורטיים, הקיימים בעיקר באוניברסיטאות, רוכש הסטודנט ידע תיאורטי ואקדמי בתחום הקולנוע והטלוויזיה. בין השאר לומדים הסטודנטים אודות ההיסטוריה של אומנות הקולנוע החל משורשי הקולנוע האילם ועד לקולנוע העכשווי, וכן תיאוריות מחקר המתבוננות על היצירה הקולנועית דרך דיסציפלינות אקדמאיות אחרות כגון פסיכולוגיה, סוציולוגיה והיסטוריה ולימודי הוראת קולנוע. המסלולים התיאורטיים באוניברסיטה מאפשרים שילוב במסגרת מסלול לימודים דו חוגי.

לימודי קולנוע וטלוויזיה מעשיים מציעים מגוון של תוכניות לימוד שונות במהלכן לומד הסטודנט אודות תהליכי הפקת היצירה הקולנועית והטלוויזיונית ורוכש כלים מעשיים שיאפשרו לו להשתלב בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. ברוב המוסדות נחלקים הלימודיים המעשיים לשני מסלולים: מסלולי תסריטאות וכתיבה, במהלכם לומדים את רזי הכתיבה לקולנוע ולטלוויזיה, ומסלולי הפקה, שהם למעשה המסלולים המרכזיים והתובעניים ביותר בכלל המוסדות. במסגרת מסלולי ההפקה לומדים הלכה למעשה את כלל שלבי יצירת הסרט – החל מגיבוש הרעיון הראשוני, דרך תהליך הכתיבה, ימי הצילום, עריכת הסרט, עיצוב פס הקול וליטושו הסופי. בנוסף לכך רוכשים תלמידי המסלולים המעשיים גם ידע תיאורטי אך במידה פחותה מאשר במסלולים התיאורטיים.

מה אפשר לעשות עם תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה?

כבוגרי המסלולים המעשיים בלימודי הקולנוע תוכלו להשתלב בתעשיית הטלוויזיה, הקולנוע והניו-מדיה הישראלית במגוון תפקידים – עריכת תוכן, בימוי, צילום ותאורה, עריכת וידאו, תחקירנות ועוד שלל תחומים שונים ומגוונים. ראוי לציין כי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בארץ ובעולם הינה תעשייה תובענית ומסגרת ההעסקה העיקרית בה היא עצמאית. רוב העוסקים בתחומי העשייה השונים (בימוי, צילום, סאונד, עריכה, הפקה, ליהוק, פוסט וכדומה) הם פרילנסרים, כלומר אנשי מקצוע עצמאיים, המועסקים על פי דרישה לפרויקטים אשר יוזמים גופי השידור השונים. ענפים נוספים בהם ניתן להתקדם הם ענף הפרסום, וכן גופי עיתונות ותקשורת אשר מעסיקים צלמים ובמאים. בשנים האחרונות גם תעשיית הניו-מדיה והאינטרנט המשגשגת שואבת אליה אנשי קולנוע וטלוויזיה רבים. בוגרים רבים בוחרים להקים חברות הפקה עצמאיות עם סיום לימודיהם ולפעול במסגרת התחום העסקי, קרי הפקה של סרטוני תדמית, הדרכה ושיווק עבור גופים מסחריים כאלה ואחרים.

תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בארץ ובעולם אינה דורשת כל השכלה על מנת להשתלב בה ולמעשה התואר אינו מהווה ערובה למציאת עבודה. הדבר המרכזי הנדרש מהעוסקים בענף זה הוא ניסיון מעשי והוכחה "מצולמת" לכישוריהם. לפיכך לימודי הקולנוע בהם תבחרו צריכים לסייע לכם בהקניית כישורים ומיומנויות ולספק לכם תשתית ראויה לבנייה של תיק עבודות ורכישת ניסיון מעשי במקצוע בו תבחרו לעסוק.

כבוגרי המסלולים התיאורטיים תוכלו כמובן להמשיך ללימודי תואר שני בקולנוע אשר מוצע כיום במספר אוניברסיטאות, או לחלופין להשתלב בלימודי תואר שני בתרבות ואומנות. בחירה בתואר אקדמי מתקדם בתחום הקולנוע תוכל כמובן להביא אתכם לבחירה בקריירת מחקר באוניברסיטה או במסלול הוראה. בשנים האחרונות פרחה הוראת הקולנוע במוסדות תיכוניים רבים ברחבי הארץ ובקרב חוגי פנאי והעשרה. אפשרות נוספת היא לעסוק בכתיבה על קולנוע כמבקר באחד מגופי התקשורת בארץ, אשר בכולם ללא יוצא מן הכלל קיימים מדורי תרבות וקלנוע ואשר מחפשים תמיד דעה חדשנית, מקורית וביקורתית.

איפה לומדים?

ניתן לרכוש תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטה אחת – אוניברסיטת תל אביב, בה נמצא החוג לקולנוע וטלוויזיה, שהוא המוסד הוותיק ביותר בארץ ללימודים מסוג זה ופועל כבר משנות ה-70. מעבר לכך מציעות כיום מכללות רבות מסלולי לימוד תיאורטיים ומעשיים. בראש הרשימה נמצאת מכללת ספיר המציעה לימודים מעשיים במסלול הפקה ומסלול לימודי הקלטה ועיצוב סאונד. מוסדות אקדמאיים בולטים נוספים הם מכללת בית-ברל וסמינר הקיבוצים המעניקים תואר ראשון בשילוב תעודת הוראה. פרט למוסדות האקדמאים ישנם גם בתי ספר לאומנות ובתי ספר מקצועיים וייעודיים למקצועות הקולנוע והטלוויזיה. הבולט והוותיק שביניהם הוא בית הספר לקולנוע וטלוויזיה בירושלים ע"ש סם שפיגל שהוקם על יסודות המחלקה ללימודי קולנוע בבית צבי ופועל מסוף שנות ה-80. לצידו קיימות גם מחלקות לקולנוע בבתי ספר לאומנות כגון מנשר לאומנות בתל אביב, ביה"ס לקולנוע "מעלה" בירושלים המיועד לקהל הדתי ושומר המסורת, קמרה אובסקורה הפועל גם הוא בתל אביב ו"חשיפה" מיסודה של האוניברסיטה הפתוחה. כל המוסדות הללו מאפשרים לסטודנטים גם קבלת של תואר ראשון בקולנוע באמצעות השלמה של קורסים עיוניים נוספים במסגרת מוסד אקדמי מוכר.

קבלה ללימודים

דרישות הקבלה ללימודי הקולנוע שונות ממוסד למוסד וממסלול למסלול. המסלולים התיאורטיים דורשים ציון מתאם המשלב ציון פסיכומטרי וממוצע בגרויות, בדומה לשאר התארים הנלמדים באוניברסיטאות ובמכללות השונות. ציון המתאם הנדרש הינו ממוצע כאשר יש שוני בין מסלול תיאורטי חד חוגי לבין מסלולים דו חוגים. למסלולים המעשיים נדרש בדרך כלל ציון מתאם נמוך יחסית, ולעיתים אף מקבלים תלמידים ללא ציון פסיכומטרי רק על סמך עבודות קודמות וניסיון אומנותי. עם זאת בנוסף לציון המתאם יש צורך לעבור ועדות קבלה מורכבות, שהן האתגר המשמעותי בקבלה ללימודים המעשיים, הבודקות את כישוריו האומנותיים והסיפוריים של המועמד. ברוב המוסדות נערכות ועדות הקבלה טרם התחלת הלימודים והן כוללות לעיתים מספר שלבים וראיונות אישיים עם המועמד. באוניברסיטת תל אביב, בשונה מרוב המוסדות, נערכות ועדות הקבלה בסיומה של שנת הלימודים הראשונה, אז התלמידים מתמיינים למסלולים השונים.

אז לאיפה הכי קל להתקבל? לאיפה הכי קשה?

המוסדות המבוקשים והקשים ביותר לקבלה למסלולי הלימוד המעשיים הם החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב וביה"ס לקולנוע וטלוויזיה בירושלים ע"ש סם שפיגל. אלו הם המוסדות הוותיקים והמבוקשים ביותר ואין ספק כי רוב היוצרים הבולטים בארץ למדו באחד משניהם. כדי להתקבל לשנה א' באוניברסיטת תל-אביב נדרש ציון התאמה מינמילי 600 למסלול החד-חוגי, ו-550 למסלול דו-חוגי, שמתחתיו אין סיכוי להתקבל. ציון ההתאמה הוא מעין שקלול של ממוצע הבגרויות עם ציון פסיכומטרי. לדוגמה, ממוצע בגרות 100 ופסיכומטרי 630 יזכה אותך בציון התאמה של בערך 600. הקבלה למגמות המעשיות באוניברסיטת תל אביב נעשית בסיומה של השנה הראשונה כאשר תדרשו להציג סרט קצר לוועדת הקבלה למגמת ההפקה או להציג תסריט מקורי שכתבתם על מנת להתקבל למגמת התסריטאות

על מנת להתחיל את חוק לימודיכם בסם שפיגל לא תצטרכו ציון פסיכומטרי, אבל תדרשו לעבור מספר שלבים של ועדות קבלה הכוללים בחינה של היכולת הסיפורית שלכם, יצירתיות וראיון אישי. מקומות בולטים נוספים אשר עלתה קרנם מאד בשנים האחרונות ואשר גם הם הוציאו מקרבם יוצרים בולטים הם החוג לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר, המחלקה לקולנוע במנשר לאומנות והמחלקה לקולנוע במכללת בית ברל. הקבלה למוסדות אלו קלה יותר, כאשר למוסדות האקדמיים נדרש המועמד לעמוד ברף ציונים מינימלי (בבית ברל למשל, נדרש מינימום ציון פסיכומטרי 500 ובגרות בממוצע 85 ) בנוסף לראיון אישי ומבחני קבלה.

משך הלימודים והיקפם

משך הלימודים משתנה ממוסד למוסד וממסלול למסלול. המסלולים התיאורטיים באוניברסיטאות והמכללות אורכים בדרך כלל 3 שנים ומידת ההשקעה הנדרשת בהם בינונית, בדומה למסלולים אחרים בתחומי מדעי הרוח והחברה. בדרך כלל ניתן לפרוס את הלימודים על 4-3 ימים בשבוע וניתן גם לשלב עבודה חלקית. המסלולים המעשיים באוניברסיטאות ובמכללות אורכים גם הם באופן רשמי 3 שנים, אך בפועל ברוב המקרים השלמת הלימודים גולשת מעבר ל-3 השנים הראשונות וזאת עקב הפקת פרויקט הגמר שהוא לרוב סרט קצר והפקתו דורשת זמן רב. בביה"ס לקולנוע ואמנות, קרי, מנשר וסם שפיגל, אורכים הלימודים במסלולי ההפקה המלאים בין 4 ל-5 שנים ומסלולי התסריטאות אורכים בין שנתיים לשלוש שנים. המסלולים המעשיים, בשונה מהתיאורטיים, תובעניים מאד ומתפרסים על כל ימי השבוע מהבוקר ועד הערב. בנוסף לכך סופי השבוע מנוצלים בדרך כלל לשם צילומים והפקות, מה שמקשה מאד על עבודה במקביל לתואר.

מה מספרים הסטודנטים?

כל סטודנט במסלול קולנוע מעשי יספר שהלימודים הם תובעניים וגובים מחיר אישי לא קל. עם זאת, מדובר בחוויית לימודים יוצאת דופן, מרתקת ומאתגרת הדורשת מהסטודנט למצות את מלוא הפוטנציאל האישי, החברתי והיצירתי הגלום בו. קולנוע הוא אומנות שנעשית על ידי אנשים רבים ולא על ידי אמן בודד ולכן לימודי הקולנוע בכל מקום שהוא מחייבים את הסטודנט לפתח מעגלים חברתיים וליצור צוות אורגני איתו הוא ייצור את סרטיו ויסייע לאחרים ליצור את סרטיהם. לפיכך התוצאה היא אווירה חברתית ומגובשת מצד אחד ותחרותית עד מאד מהצד השני. כל מוסד לימודים מציע חוויית לימודים שונה ואחרת. חלק מהמוסדות דוגלים בחופש אומנותי מלא לסטודנטים ונמנעים כמעט לחלוטין מהתערבות ביצירתם. אחרים לעומת זאת מלווים את הסטודנט באופן אישי מהרגע בו החל את לימודיו עד כדי הובלתו לתפיסות האומנותיות של ביה"ס. כל סטודנט, בהתאם לאופיו, ימצא את המקום שמתאים לו יותר מכל. הדבר המומלץ ביותר הוא לשוחח עם בוגרים של בתי הספר השונים על מנת לשמוע את חוות דעתם על בית הספר בו למדו, וללכת ליום פתוח באותו המוסד על מנת להתרשם מהאווירה הלימודית במקום.

אז למה כדאי ללמוד קולנוע ?

כי תמיד אהבתם סיפורים. כי מאז שאתם זוכרים את עצמכם החוויה של צפייה בקולנוע הייתה הדבר שריגש אתכם יותר מכל ואין חוויה הדומה להמתנה לתחילתו של סרט באולם חשוך. כי אתם מרגישים שהשפה של הקולנוע והטלוויזיה היא שפה אוניברסאלית ייחודית ומרתקת ובה טמון העתיד. כי אתם אוהבים אומנות בכל נימי נפשכם. כי סרטים אילמים, סרטים זרים, או בכלל סרטים שאינם שגרתיים הם כמו מסע בארץ זרה עבורכם. כי אתם אוהבים בני אדם באשר הם ומרגישים את כאבם גם בלי שסיפרו לכם על כך. אם חשקה נפשכם בכל אלו ואינם פוחדים לבחור במסלול חיים קשה ומאתגר לכו ללמוד קולנוע. לא תצטערו על כך.

תמונה של מעטפהצור קשר