השאר פרטים

מתעניינים בלימודים ב- HighQ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

נציגנו עומדים לרשותכם
לשאלות ולפרטים נוספים:

reception@high-q.co.il

1-800-80-80-80

שעות פעילות:
א'-ה': 9:00-21:00 | ו': 9:00-13:00
בשליחת הפרטים הינך מאשר/ת קבלת מידע ועדכונים אודות הקורסים של היי קיו

משפטים

מה זה בעצם?

תחום המשפט צמח מתוך קודים התנהגותיים ומערכות חוקים אשר שניסחה החברה האנושית במהלך הדורות. חוקים אלו נולדו על מנת להסדיר את ההתנהגות האנושית תחת כללי "עשה" ו"אל תעשה", המחייבים את כלל האינדיבידואלים החיים בחברה. למעשה, ניתן לומר כי תחום המשפטים עוסק בחקר החוק ובדרכים השונות לאכיפתו. מטרת לימודי המשפטים היא לספק לבוגרי התואר את הכלים הבסיסיים הדרושים לתפקידים של יועצים משפטיים ועורכי דין.

מה לומדים בתואר ראשון במשפטים?

בלימודי משפטים לתואר ראשון אפשר לרכוש ידע בתחומים שונים:

  • המשפט האזרחי , המאגד בתוכו דיני חוזים, דיני נזיקין, דיני קניין, דיני משפחה וכו', עוסק ומסדיר את היחסים שבין פרטים שונים בחברה ללא התערבות של המדינה.
  • המשפט הבין-לאומי, שמטרתו להסדיר את היחסים בין מדינות שונות (משפט פומבי) ובין אנשים וגופים במדינות שונות (משפט פרטי).
  • המשפט המסחרי, העוסק בעיקר בכלכלה, בתעשייה ובמשק וכולל תחומים שונים של ניהול התקשרויות וחוזים בתאגידים וחברות, שותפויות, מיזוגים, כינוס נכסים וכו'.
  • המשפט הפלילי, העוסק בענישה במקרים של עברה על החוק.

נושאים נוספים הנלמדים במהלך התואר הם: מקרקעין, טכנולוגיות מידע, מימון, שיווק, אסטרטגיה ודיפלומטיה, טרור וביטחון, משפט חוקתי, דיני משפט, יישוב סכסוכים, משפט ותרבות, יישוב סכסוכים בין-לאומיים, מנהל ומדיניות ציבורית ,זכויות אדם, מגדר ועוד.

מה אפשר לעשות עם תואר ראשון במשפטים?

לימודי משפטים הם אחד מתחומי הלימוד המבוקשים ביותר כיום.

לימודי משפטים כשלעצמם אינם מקנים לסטודנט בסיומם תואר עורך דין, אלא רק תואר משפטן. על מנת להפוך לעורך דין, על הסטודנט להשלים שנה של התמחות במסגרת משרד עורכי דין שהורשה לכך, ולאחר מכן לעבור בהצלחה בחינה של לשכת עורכי הדין המתקיימת פעמיים בשנה. אחוזי המעבר אינם קבועים ומשתנים בהתאם לרמת הבחינה (בין 45% עד 80% מעבר).

לאחר סיום המסלול הכולל את לימודי התואר וההתמחות, לבוגרים יש מגוון רחב של אפשרויות. הם יכולים להשתלב כעורכי דין במשרדים פליליים, אזרחיים, מסחריים ועוד. אופציה נוספת היא להשתלב בחברה פרטית כעורך דין פנימי של החברה, וניתן לעסוק בזאת לעיתים כבר עם קבלת הרישיון לעסוק בעריכת דין (חברות רבות מתחום ההייטק, התקשורת, הנדל"ן וכו' זקוקות לשירותים של עורכי דין על בסיס יומיומי). אופציות נוספות הן עבודה במגזר הציבורי (במשרדי ממשלה למשל) או בעמותות שונות.

חשוב לציין כי בשל הגידול שחל בהיצע לימודי המשפטים בשנים האחרונות, מצטרף אל לשכת עורכי הדין מספר גדל והולך של עורכי דין כל שנה. הדבר מקשה באופן יחסי על מי שסיים לימודי משפטים למצוא עבודה במקצוע ולכן יש סטודנטים רבים שמיד עם סיום הלימודים עוזבים את המקצוע ופונים למסלול אחר.

בנוסף, לכל אלה המתכננים קריירה ענפה מעבר לים, יש לזכור כי מכיוון שלכל חברה אנושית ישנה מערכת משפט משל עצמה, והיא משתנה מחברה לחברה, משפטן שהוכשר בארץ אינו יכול לעסוק במקצועו בחוץ לארץ בטרם יעבור הכשרה נוספת.

איפה לומדים?

בעבר ניתן היה ללמוד לקראת תואר ראשון רק באוניברסיטאות (האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן והאוניברסיטה הפתוחה) אך כיום ישנן מכללות רבות המציעות מסלולי לימודים בתחום, ובהן המכללה למנהל בראשון לציון, המרכז הבינתחומי הרצליה, מכללת שערי משפט בהוד השרון, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, המכללה האקדמית נתניה, המרכז האקדמי פרס שברחובות, המרכז האקדמי כרמל שבחיפה ועוד.

קבלה ללימודים

תנאי הקבלה ללימודי משפטים הם בדרך כלל גבוהים למדי ומשתנים משנתון לשנתון. יחד עם זאת, ישנן דרישות קבלה משוערות לכל אחד מהמוסדות האקדמאים. באופן כללי, תנאי הקבלה לאוניברסיטאות הם קשים יותר מאשר תנאי הקבלה למכללות והם כוללים בגרות וציון פסיכומטרי גבוה. רוב המכללות דורשות אף הן ציון פסיכומטרי בנוסף לתעודת הבגרות.

אז לאיפה הכי קל להתקבל? לאיפה הכי קשה?

כפי שכבר צוין, קשה יותר להתקבל לאוניברסיטאות השונות, שם נדרש שילוב של ציון פסיכומטרי גבוה מאוד (בערך 700) עם ציון משוקלל של מעל 90 בבחינות הבגרות. אוניברסיטת ת"א למשל, שתנאי הקבלה אליה נחשבים לגבוהים ביותר, דורשת ממוצע בגרויות של 100 עם ציון פסיכומטרי בסביבות 730.

גם המכללות המובילות, כגון המכללה למנהל, דורשות ציון פסיכומטרי בנוסף לממוצע בגרויות של 90 ומעלה, אך מסתפקות בציון פסיכומטרי פחות גבוה (כ-600 נקודות). ישנן מכללות נוספות, שאינן דורשות כלל ציון פסיכומטרי, כגון מכללת שערי משפט המסתפקת בתעודת בגרות בציון משוקלל של 90 ומעלה עם ציון בגרות באנגלית ברמה של 4 יחידות לימוד, אך מועמדיה ידרשו בנוסף לעמוד בהצלחה בבחינת מיון בעברית (מועמדים שציונם הפסיכומטרי הוא 580 ויותר – יהיו פטורים ממבחן זה(.

מסלולי לימודים

לימודי משפטים אפשריים במסלול חד-חוגי או במסלול דו-חוגי, הכולל אפשרות לשלב חוגים יחד עם משפטים. שילובים נפוצים בתחום כוללים לימודי משפטים יחד עם מנהל עסקים, כלכלה, חשבונאות או תקשורת. שילוב פופולרי במיוחד בקרב הסטודנטים הוא 'משפט ועסקים', אשר הלומדים בו מקבלים קורסים משני העולמות יחד עם ידע בכל נושא, אשר בעתיד יעזור להם לנצל את הכלים שקיבלו על ספסל הלימודים.

משך הלימודים והיקפם

לימודי משפטים נחשבים קשים ודורשים השקעה מרובה הן מבחינת אורכו של התואר והן מבחינת היקף שעות הלימודים הנדרש מהסטודנט. מערכת השעות, בעיקר באוניברסיטאות השונות, אינה מסודרת, ולכן היא בדרך כלל נפרסת על פני 4-5 ימים בשבוע.

להבדיל מרוב התארים המוסדות האקדמאים השונים הנמשכים כ-3 שנים, לימודי משפטים אורכים כ-3.5 שנים ורק בסיומם יקבל הסטודנט תואר ראשון LL.B במשפטים. משך הלימודים לתואר ראשון במשפטים של תלמידים המשלבים לימודי חוג נוסף הוא ארבע שנים.

כפי שכבר צוין לעיל, על מנת להפוך לעורך דין, על הסטודנט להשלים שנה של התמחות במסגרת משרד עורכי דין שהורשה לכך, ולאחר מכן לעבור בהצלחה בחינה של לשכת עורכי הדין המתקיימת פעמיים בשנה.

מה מספרים הסטודנטים?

אילו פקולטות נחשבות ליוקרתיות ביותר?

הפקולטות למשפטים המתחרות ראש בראש על היוקרה והבכורה הן הפקולטות באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. אחוז המעבר הגבוה ביותר במבחני ההסמכה של הלשכה בין בוגרי האוניברסיטאות הן אלו של האוניברסיטה העברית (97% אחוז מעבר). בנוסף, ההשפעה המחקרית של האוניברסיטה העברית ברחבי העולם גדולה יותר. לעומת זאת, אוניברסיטת תל אביב מחזיקה ברשותה את סגל המרצים הנוצץ ביותר.

מוסדות אקדמאים נוספים בתחום הנחשבים יוקרתיים הם אוניברסיטת בר אילן, המרכז הבינתחומי בהרצליה והמכללה למנהל.

למי שמתעניין בעיקר בשכר, מרבית בוגרי המכללות מרוויחים פחות ביחס לבוגרי האוניברסיטאות כאשר בוגרי אוניברסיטת תל אביב הם שיאני השכר בתחום, ומרוויחים 13,600 שקל ברוטו בממוצע בחודש שלוש שנים מסיום התואר.

בחירת התמחות

ממחקרים שנעשו עולה כי בבואם לבחור מקום התמחות, השיקול המרכזי שעומד לנגד עיניהם של הסטודנטים הוא מקצועיות המשרד. שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון הוא האווירה במשרד. נציין כי להבדיל ממקצועות אחרים, השכר, שעות העבודה וסביבת העבודה אינם מהווים שיקול עיקרי בבחירת ההתמחות.

מכיוון שהמטרה העיקרית של ההתמחות במשפטים היא לזכות בנקודת זינוק טובה לקריירה, רוב הסטודנטים מוכנים לוותר באופן זמני על שיקולים כמו שכר, שהם מהותיים במקום העבודה בדרך-כלל, אבל הם לא מוכנים לוותר על המוניטין של מקום ההתמחות ועל טיב ההכשרה שהם מאמינים שיזכו לה.

מבחינת גודל המשרד, נראה כי רוב מכריע של הסטודנטים מעוניינים להתמחות במשרדים הגדולים בעיקר כי ניתן לעסוק בהם בכמה נושאים במקביל במהלך ההתמחות.

נראה כי רק מיעוט קטן מעוניין להתמחות במשרד בוטיק (משרדים קטנים אשר מתמחים בתחומים צרים ומאוד ספציפיים), למרות שבפועל קיימים משרדי בוטיק איכותיים, אשר יכולים להעניק הכשרה לא פחות טובה מהמשרדים הגדולים ולפתוח בפני בוגרי התואר את אותן הדלתות בעתיד.

אז למה כדאי ללמוד משפטים?

עולם עריכת הדין מתאים בעיקר לאלה שתמיד אוהבים להתווכח, לא משנה על מה, ולצאת צודקים בסופו של דבר. ישנם גם כאלה שנרשמים ללימודי משפטים מתוך אידיאולוגיה, על מנת לנצל את הכלים שניתנים להם במהלך התואר כדי לעזור לחלשים ולהוציא את האמת לאור.

לאנשים שמתעניינים בתחום המשפטים אך אוהבים בנוסף גם מספרים, מומלץ לפעמים שילוב של לימודי עולם משפטים יחד עם כלכלה או חשבונאות. מדובר בחבר'ה שרוצים הן לעסוק בעתיד כעו"ד עם שילוב של העולם העסקי-חשבונאי, או לחילופין כאלה שמעוניינים לעבוד ביחסי הגומלין שבין המשפט לעולם הכלכלה.

אם בעבר ניסו להתקבל ללימודי משפטים רק סטודנטים שרצו באמת להיות עורכי דין ולעסוק במקצוע, הרי שכיום מהווה תואר במשפטים בעיני רבים נקודת התחלה טובה לקריירות רבות ושונות, לאו דווקא בתור עורכי דין.

 

תמונה של מעטפהצור קשר