השאר פרטים

מתעניינים בלימודים ב- HighQ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

נציגנו עומדים לרשותכם
לשאלות ולפרטים נוספים:

reception@high-q.co.il

1-800-80-80-80

שעות פעילות:
א'-ה': 9:00-21:00 | ו': 9:00-13:00
בשליחת הפרטים הינך מאשר/ת קבלת מידע ועדכונים אודות הקורסים של היי קיו

משפטים

תחום המשפט עוסק בחקר החוק ובדרכים השונות לאכיפתו, המסדירות את ההתנהגות האנושית תחת כללי "עשה" ו"אל תעשה״ התקפים לכולם. מטרת לימודי המשפטים היא לספק לבוגרי התואר את הכלים הבסיסיים הדרושים לתפקידי יועצים משפטיים ועורכי דין.

מה לומדים בתואר ראשון במשפטים?

בלימודי משפטים לתואר ראשון אפשר לרכוש ידע בתחומים שונים:

  • המשפט האזרחי, המאגד בתוכו דיני חוזים, דיני נזיקין, דיני קניין, דיני משפחה וכו', ומסדיר את היחסים שבין פרטים שונים בחברה ללא התערבות המדינה.
  • המשפט הבין-לאומי, שמטרתו להסדיר את היחסים בין מדינות שונות (משפט פומבי) ובין אנשים וגופים במדינות שונות (משפט פרטי).
  • המשפט המסחרי, העוסק בעיקר בכלכלה, בתעשייה ובמשק, וכולל ניהול התקשרויות וחוזים בתאגידים וחברות, שותפויות, מיזוגים, כינוס נכסים וכו'.
  • המשפט הפלילי, העוסק בענישה במקרים של עברה על החוק.

תחומים נוספים הנלמדים במהלך התואר הם: מקרקעין, טכנולוגיות מידע, מימון, שיווק, אסטרטגיה ודיפלומטיה, טרור וביטחון, משפט חוקתי, דיני משפט, יישוב סכסוכים, משפט ותרבות, יישוב סכסוכים בין-לאומיים, מנהל ומדיניות ציבורית, זכויות אדם, מגדר ועוד.

מה אפשר לעשות עם תואר ראשון במשפטים?

לימודי משפטים אינם מקנים לסטודנט רשיון לעריכת דין, אלא רק תואר משפטן. על מנת להפוך לעורך דין על הסטודנט להשלים שנת התמחות במשרד עורכי דין שהורשה לכך, ולאחר מכן לעבור בהצלחה בחינה של לשכת עורכי הדין, המתקיימת פעמיים בשנה. שיעורי המעבר בבחינה אינם קבועים ומשתנים בהתאם לרמת הבחינה (בין 45% עד 80% מעבר. בדצמבר 2018 עברו את הבחינה רק 36% מהנבחנים!).

לאחר סיום לימודי התואר וההתמחות, יכולים הבוגרים לעסוק בעריכת דין ולהשתלב במשרדים פליליים, אזרחיים, מסחריים ועוד. אפשרות נוספת היא לעבוד כעורך דין פנימי בחברה פרטית, בין היתר מתחומי ההייטק, התקשורת, הנדל״ן וכדומה, הזקוקות לשירותים משפטיים על בסיס יומיומי. אפשרויות אחרות הן עבודה במגזר הציבורי, כגון במשרדי ממשלה, בפרקליטות הראשית או בעמותות.

בשל הגידול שחל במספר המוסדות המציעים לימודי משפטים בשנים האחרונות, מספר גדל והולך של עורכי דין מצטרפים ללשכת עורכי הדין בכל שנה. עודף ההיצע הדבר מקשה על בוגרי התואר במשפטים למצוא עבודה בתחומם, ורבים עוזבים את המקצוע מיד לאחר סיום הלימודים ופונים למסלול אחר.

לכל המתכננים קריירה ענפה מעבר לים, חשוב לדעת כי מערכות החוק והמשפט משתנות דרמטית ממדינה למדינה, ומשפטן שהוכשר בארץ אינו יכול לעסוק במקצועו בחוץ לארץ בטרם יעבור הכשרה ספציפית.

קבלה ללימודים

תנאי הקבלה ללימודי משפטים הם בדרך כלל גבוהים למדי ומשתנים משנה לשנה. יחד עם זאת, ישנן דרישות קבלה משוערות לכל אחד מהמוסדות האקדמיים. באופן כללי, תנאי הקבלה לאוניברסיטאות קשים יותר מתנאי הקבלה למכללות.

אז לאן הכי קשה להתקבל?

הכי קשה להתקבל לאוניברסיטאות המובילות, שם נדרש שילוב של ציון פסיכומטרי גבוה מאוד (לפחות 700) עם ציון משוקלל 90  ומעלהבבחינות הבגרות. אוניברסיטת ת"א למשל דורשת ממוצע בגרויות 100 עם ציון פסיכומטרי בסביבות 730.

המכללות הגדולות, כגון המכללה למנהל, דורשות ציון פסיכומטרי נמוך יותר מהאוניברסיטאות (600 לערך), וממוצע בגרויות של 90 ומעלה. מכללות אחרות אינן דורשות כלל ציון פסיכומטרי, כדוגמת מכללת שערי משפט המסתפקת בתעודת בגרות בציון משוקלל של 90 ומעלה עם ציון בגרות באנגלית ברמה של 4 יחידות לימוד, אך מועמדיה ידרשו בנוסף לעמוד בהצלחה בבחינת מיון בעברית (מועמדים שציונם הפסיכומטרי הוא 580 ויותר – יהיו פטורים ממבחן זה).

מסלולי לימודים

לימודי משפטים אפשריים במסלול חד-חוגי או במסלול דו-חוגי. שילובים נפוצים כוללים לימודי משפטים יחד עם מנהל עסקים, כלכלה, חשבונאות או תקשורת. שילוב פופולרי במיוחד בקרב הסטודנטים הוא משפט ועסקים, אשר הלומדים בו מקבלים קורסים משני העולמות.

משך הלימודים והיקפם

לימודי משפטים נחשבים קשים ודורשים השקעה מרובה, הן מבחינת משך הלימודים והן מבחינת היקף השעות הנדרש מהסטודנט. מערכת השעות, בעיקר באוניברסיטאות השונות, נפרסת בדרך כלל על פני ארבעה-חמישה ימים בשבוע.

להבדיל מרוב התארים המוסדות האקדמאים השונים הנמשכים כשלוש שנים, לימודי משפטים אורכים כשלוש שנים וחצי, ורק בסיומן יקבל הסטודנט תואר ראשון LL.B במשפטים. במסלול הדו-חוגי משך הלימודים הוא ארבע שנים.

מה מספרים הסטודנטים?

הפקולטות למשפטים המתחרות ראש בראש על הבכורה הן הפקולטות באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. באחוז המעבר הגבוה ביותר במבחני ההסמכה של הלשכה זכו לאחרונה בוגרי האוניברסיטה העברית (84% אחוז מעבר בסוף 2018). בנוסף, ההשפעה המחקרית של האוניברסיטה העברית ברחבי העולם גדולה יותר. לעומת זאת, אוניברסיטת תל אביב מחזיקה ברשותה את סגל המרצים הנוצץ ביותר.

אחרי העברית ואוניברסיטת תל אביב, שעומדות בראש טבלת העוברים את בחינות הלשכה, נמצאות אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה, המרכז הבינתחומי בהרצליה, מכללת ספיר והמכללה למנהל.

למי שמתעניין בעיקר בשכר, בממוצע מרוויחים בוגרי המכללות פחות מבוגרי האוניברסיטאות. בוגרי אוניברסיטת תל אביב הם שיאני השכר בתחום, ומרוויחים 13,600 שקל ברוטו בממוצע בחודש שלוש שנים מסיום התואר. השכר החודשי הממוצע בקרב בוגרי תואר ראשון במשפטים שלמדו באוניברסיטאות נוסק לאחר 12 שנות ותק ל-19,300 ש"ח, לעומת 14,100 שקל בקרב בוגרי מכללות אקדמיות.

בחירת התמחות

ממחקרים שנעשו עולה כי השיקול המרכזי שעומד לנגד עיני הסטודנטים בבואם לבחור מקום התמחות הוא מקצועיות המשרד, ושיקול נוסף הוא האווירה במשרד. להבדיל ממקצועות אחרים, השכר, שעות העבודה וסביבת העבודה אינם שיקול עיקרי בבחירת ההתמחות. כיוון שהמטרה העיקרית של ההתמחות במשפטים היא לזכות בנקודת זינוק טובה לקריירה, סטודנטים רבים מוכנים לוותר זמנית על שיקולים מהותיים כמו שכר, אבל אינם מוכנים לוותר על המוניטין של מקום ההתמחות ועל טיב ההכשרה שהם מאמינים שיזכו לה.

נראה כי רוב מכריע של הסטודנטים מעוניינים להתמחות במשרדים הגדולים, בעיקר כי הם מאפשרים עיסוק מקביל בכמה נושאים במהלך ההתמחות. רק מיעוט קטן מעוניין להתמחות במשרד בוטיק שמתמחה בתחום ספציפי, למרות קיומם של משרדי בוטיק מעולים שיכולים להעניק הכשרה לא פחות טובה מהמשרדים הגדולים.

תמונה של מעטפהצור קשר